לעיונכם שלל שאלות ותשובות, הנוגעות לרשלנות רפואית ולתחומי העיסוק הנוספים של המשרד.

מה עושים במקרה וביטוח הלאומי מתעלם מזכויותיי הרפואיות וממה שמגיע לי?

על פי החוק, כל אדם שחלה במחלה קשה מכל סוג, שנפגע בתאונת עבודה או תאונת דרכים, ושמצבו הבריאותי החמיר ונפגע באופן משמעותי כתוצאה מכך, זכאי לפיצוי כספי ופתרונות נוספים כדי להתמודד עם הקושי החדש שנוצר. במידה ולמרות הפנייה לצורך מימושן של זכויות אלו, מחליטים הגורמים השונים שלא לאפשר את קבלתן של ההטבות המגיעות, ולמרות שנמצא כי אכן קיימת זכאות לכך, הרי שזוהי הפרת זכויות רפואיות. במקרה כזה מומלץ מאוד לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ונזיקין

כיצד ניתן לפעול במקרה בו קיים מצב של העדר רשומה רפואית?

מקרה ובו הרופאים האחראים לא מילאו את המסמכים הנדרשים, למטופל אין דרך להוכיח בבית המשפט כי אכן מדובר ברשלנות רפואית. לכן, מטיל בית המשפט על הרופא המטפל או המסגרת הטיפולית הנתבעת, להוכיח שלא בוצעה רשלנות – הוכחה שכמעט ואיננה אפשרית. חשוב להיעזר בעורך דין מקצועי ומיומן, בעזרתו ניתן יהיה להוכיח כי אכן מדובר ברשלנות רפואית, גם בהעדר רשומה רפואית – דבר היכול להוות לכשלעצמו עילה לתביעה בבית המשפט
כיצד קובע בית המשפט את סכום הנזק?

בתי המשפט נוהגים על פי שיטת תחשיב מורכבת ולא נרחיב בה כאן. על קצה המזלג, נציין כי בתי המשפט פוסקים פיצוי שמטרתו הינה השבת המצב לקדמותו, דהיינו, מה היה קורה אלמלא אירוע הרשלנות.נשאלות שתי שאלות – מהם הפסדי ההשתכרות בעבר ובעתיד שנגרמו בשל אירוע הרשלנות? ומהן ההוצאות הרפואיות שנגרמו ויגרמו בשל אירוע הרשלנות? הוצאות מיוחדות שיהיו לנפגע, ההוצאות שיגרמו בשל עזרת צדדים שלישיים (למשל מטפלים), פיצוי בגין "כאב וסבל" וכו'.בית המשפט יתייחס בקביעתו לאחוזי הנכות שקבע כי נגרמו בשל אירוע הרשלנות, וכמו כן גם ל"נזק המיוחד", דהיינו, נזק הכולל הוצאות שהוציא התובע עד להגשת התביעה, וכדומה

כיצד קובעים את הסכום אותו תובעים בכתב התביעה?

תביעות של רשלנות רפואית, כמו גם בתביעות נזק גוף אחרות, אין התובע מציין את סכום התביעה הכולל.בית המשפט הוא זה אשר קובע את סכום הנזק אותו יש לפסוק לתובע, כמובן לאחר שהשתכנע כי הנתבע/ים התרשלו באותו מקרה

בידיי מסמכים רפואיים רבים. האם ניתן להסתפק בהם ולא להגיש חוות דעת רפואית שעלותה יקרה ?

התשובה היא לא. חומר רפואי או מכתב כזה או אחר מרופא, אינם עונים על דרישת החוק לעניין חוות דעת רפואית, ולפיכך לא ניתן להגיש תביעה ברשלנות רפואית רק בהסתמך על מסמכים רפואיים או מכתב כזה או אחר.נציין כי קיימת חשיבות רבה למומחיותו ונסיונו של המומחה מטעם התובע, שכן חוות דעתו נבדקת ב"שבע עיניים" על ידי המומחים מטעם הנתבעים, כמו גם על ידי בית המשפט והמומחה מטעמו ככל ויש כזה.יתירה מכך, יתכן והמומחה יידרש להיחקר בבית המשפט על חוות דעתו, וקיימת חשיבות רבה לנסיונו, לידע שלו בתחום הרלוונטי ולמקצועיותו.בדרך כלל ימליץ לך עורך דין על מומחה רלוונטי לתחום הנתבע

האם חוות הדעת שהגיש התובע בתביעה בגין רשלנות רפואית היא זו הקובעת לבית המשפט?

התשובה כמובן היא לא. הנתבעים (הרופאים, המוסדות הרפואיים וכו') יגישו חוות דעת מטעמם – חוות דעת שמטבע הדברים תסתור את חוות דעתו של המומחה מטעם התובע.במקרים מסוימים ימנה בית המשפט בנוסף מומחה/מומחים מטעמו, על מנת שיכתבו חוות דעת ניטרלית – מטעם בית המשפט.בכל מקרה ההכרעה בין חוות הדעת ובתיק, מסורה בידי בית המשפט הדן בתיק

ביצעתי סדרת טיפולים אצל רופא שיניים ובדיעבד גיליתי שלרופא אין את ההכשרה המתאימה לאחד הטיפולים שבוצעו. מה ניתן לעשות ?

בעת הפניה לרופא השיניים, יש לברר עמו מהי הכשרתו המדויקת והאם הוא מומחה בטיפול הבעיה הספציפית. אם הזדקקת ליישור שיניים, עלייך לברר אם הרופא המטפל הינו מומחה באורתודנטיה וכד'.
במקרים של חשש לטיפול רשלני, עלייך לפעול בהקדם האפשרי למיצוי זכויותיך, שכן חלוף הזמן עלול לגרום לנזק ראייתי בהמשך הדרך. בהתאם לחוק בישראל, תנאי בסיסי ראשוני למתן טיפול הינו הסכמת המטופל. החוק קובע, כי לא די בהסכמה סתם, אלא שהסכמת המטופל צריכה להיות "הסכמה מודעת", המבוססת על מידע רפואי מלא וברור שקיבל המטופל מראש.

נפצעתי במקום העבודה. האם הביטוח הלאומי יפצה אותי על כל הנזקים שנגרמו לי?

המוסד לביטוח לאומי אינו מפצה את הנפגע על כלל הנזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת העבודה. הפיצוי שניתן לקבל מהביטוח הלאומי הינו בעיקר עבור הפסד השתכרות בתקופת אי כושר העבודה הראשונית לאחר התאונה, וכן עבור שיעורי הנכות הנקבעים לו בוועדה הרפואית של המוסד, כשהמענק/הגמלה המשולמת הינה שקלול של שיעורי הנכות שלו עם ממוצע שכרו ברבעון האחרון. ברוב המקרים מכוסות עלויות הטיפול הרפואי וההוצאות הכרוכות בו במסגרת הביטוח הלאומי

מה אפשר לעשות במקרה וקטין נפטר כתוצאה מרשלנות? כיצד חוק ההתיישנות מאפשר לי לתבוע את המזיק?

סעיף 10 בחוק ההתיישנות קובע כי ניתנת לקטין הזכות כי תקופת ההתיישנות לגביו תחל רק בהגיעו לגיל 18. הקטין לא מסוגל להגיש בעצמו תביעה ועל כן מרוץ ההתיישנות מתחיל לגביו רק מהיום בו הדין מייחס לו בגרות משפטית מלאה. רציונל זה אינו מתקיים במקרה בו הקטין נפטר, שאז חל הכלל הבסיסי הקבוע בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, שלפיו מתחילה תקופת ההתיישנות ביום שבו נולדה עילת התובענה. במקרה של פטירת קטין בטרם הגיע לבגרות, יוכל עזבונו לתבוע את המזיק רק על פי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות, ולא תעמוד לעיזבון היכולת שהייתה ניתנת לקטין עצמו לתבוע במשך שנים

עורך הדין שמייצג עורך הדין שמייצג אותי בשל נזק גוף בתאונת דרכים מבקש ממני שכר טרחה של 15%. למיטב ידיעתי שכר הטרחה צריך להיות נמוך יותר. האם אני טועה?

אינך טועה. חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים קובע את שכר הטרחה שעל עוה"ד לגבות כדלקמן:
אם הטיפול בתביעתך מסתיים ללא הגשת תביעה לביהמ"ש, שכר הטרחה יהיה 8% בתוספת מע"מ.
אם הוגשה תביעה לביהמ"ש בעניינך והתיק נסתיים בפשרה טרם פסק דין, שכר הטרחה יהיה 11% בתוספת מע"מ.
אם התיק נסתיים בפסק דין, שכר הטרחה יהיה 13% בתוספת מע"מ.
תשומת ליבך כי האמור חל לגבי תביעות בגין תאונות דרכים על פי החוק האמור ולא בתביעות נזיקין אחרות

מיהם הגורמים אותם עלי לתבוע לאחר שנפגעתי בתאונת דרכים?

נוסע, נהג, או הולך רגל שנפגעו בתאונות דרכים, זכאים לפיצויים עבור נזקי גוף על פי חוק מיוחד, הקרוי 'חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים' ("חוק הפלת"ד"). הזכאות המיוחדת לפי חוק הפלת"ד, באה בנוסף לזכותו של הנפגע לתגמולים מכוח ביטוחים פרטיים שרכש בעצמו, או שנרכשו לטובתו (על ידי מעביד, למשל), כגון: ביטוחי חיים, מנהלים, אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות.
במקרה שמדובר בתאונת עבודה, יש לתבוע בנוסף את המוסד לביטוח לאומי

אילו מסמכים עליי להביא לפגישה עם עוה"ד לאחר שנפגעתי בתאונת דרכים?

טופס שחרור מחדר מיון – אותו מקבלים עם השחרור מחדר המיון (זאת במידה והתקבל טיפול בחדר מיון).
טופס פינוי על ידי מד"א – במידה ובוצע פינוי על ידם.
ביקורים אצל רופאים – לרבות: אישורי מחלה, הפניות, מרשמים לתרופות וייעוץ אצל מומחה – אותם דורשים מהרופא אצלו מבקרים.
פענוחים של צילומים – במידה וישנם.
אישור משטרה.
תלושי שכר – 3 תלושי שכר עובר לתאונה ותלושי שכר בחודשים בהם שוהים תחת תקופת ימי המחלה.
קבלות עבור הוצאות רפואיות ונסיעות שנגרמו בקשר לתאונה.
במקרה בו תאונת הדרכים הינה גם תאונת עבודה, יש לדאוג לקבלת טופס ב.ל. 250 – אותו מקבלים מהמעביד (כשמדובר בעצמאי – טופס ב.ל. 283).

נפגעתי בתאונת דרכים בדרכי חזרה הביתה ממקום העבודה. האם מדובר בתאונת עבודה?

תאונת עבודה הינה תאונה המתרחשת תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של שכיר אצל מעבידו או מטעמו, או כאשר אירעה התאונה למבוטח עצמאי – תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו או עסקו. אם תנאים אלה מתקיימים, תוכר תאונה כתאונת עבודה, והניזוק יוכר כ"נפגע בעבודה" לצורך בחינת זכאותו לקבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.המונח "תאונות עבודה" הורחב ע"י דברי חקיקה שונים, כך שיתכנו מקרים בהם תחשב תאונה כ"תאונת עבודה", למרות שהאירוע התאונתי כלל לא התרחש תוך כדי עבודה ולא עקב העבודה.
בהתאם להרחבה זו, תוכרנה כ"תאונות עבודה" גם תאונות אשר אירעו בדרכו של אדם מהבית לעבודה ולהיפך, וגם כאשר סטה הניזוק מדרכו הרגילה – במקרים מסוימים